DDC בבקרת מבנה: מה תפקיד הבקר?

DDC, ראשי תיבות של Direct Digital Control, הוא בקר ספרתי מתוכנת שמהווה את שכבת השדה של מערכת בקרת מבנה. הבקר קורא חיישנים (טמפרטורה, לחץ, זרימה, נוכחות), מריץ לוגיקת בקרה, ומפעיל פלטים כמו שסתומים, מדפים, משאבות ובקרי מהירות למנועים. למידע נוסף ראו את עמוד בקרת מבנה BMS.

בפועל, בקר ה-DDC הוא המוח המקומי שמנהל את יחידות המיזוג והמערכות במבנה לפי הלוגיקה שהוגדרה לו, בלי תלות מתמדת בתחנת הניהול המרכזית.

בקרי DDC מרכיבים את שכבת הבקרה של ה-BMS ומתקשרים עם תחנת הניהול המרכזית — למשל Siemens Desigo — בפרוטוקולים כמו BACnet, Modbus ו-KNX. כך מקבלים תצוגה, התראות ודוחות מרכזיים, לצד בקרה מבוזרת ויציבה בשטח.

יתרון חשוב הוא שהבקרים פועלים מקומית: גם אם תחנת הניהול מושבתת לתחזוקה, המבנה ממשיך לעבוד לפי לוגיקת ה-DDC.

איכות מערכת ה-DDC נקבעת באפיון: מיפוי נקודות הבקרה, לוגיקת ההפעלה, ההתראות, הגיבוי והתיעוד. בקר טוב עם אפיון חלש ייתן מערכת שקשה לתחזק ולתפעל.

i-feel מאפיינת ומיישמת בקרי DDC כחלק מפרויקטי BMS, לצד Siemens Desigo, BACnet, Modbus ו-KNX, בהתאם לדרישות המבנה וצוות האחזקה.